מחקר – איך להיות מורה טוב יותר למתמטיקה, חלק ב'

בפוסט קודם כתבתי על ממצאי המחקר שערכה פיז"ה שפורסמו בחודש האחרון. התמקדתי במיוחד במאפיינים של למידה משמעותית ואיכותית ובאסטרטגיות המסייעות למורה למתמטיקה לממש אותה. בפוסט הנוכחי אני רוצה לדבר על ממצאים אחרים שעלו במחקר הנוגעים יותר לתחושת הביטחון של התלמידים, לאווירה בכיתה ולאקלים הלימודי. חשוב מאוד לדבר על תחומים אלה משום שהם מהווים את הקרקע עליה יכולה הוראה איכותית לצמוח ולהצמיח הצלחה.
 
חלק ב' – התרומה של יחסי מורה-תלמיד, אקלים כיתתי ורמות חרדה להצלחה במתמטיקה
 
הממצא הראשון, שאני בטוח שלא יפתיע אף מורה, קושר בין רמת השחיקה של המורים ומספר אירועי המשמעת בשיעור: מורים המלמדים בכיתות עם רמת הפרעות רבה יותר מדווחים על שחיקה רבה יותר.  ממצא זו אינו מפתיע ולמרות זאת חשוב לדבר עליו בעיקר משום שהוא מדגיש את תרומתו של האקלים הכיתתי לחוויית ההוראה, לחוויית הלמידה ומתוך כך לשיעורי ההצלחה.

להמשיך לקרוא

מחקר – איך להיות מורה טוב יותר למתמטיקה, חלק א'

 

בתחילת החודש פרסמה פיז"ה, הרשות הבינלאומית להערכת תלמידים, את ממצאי המחקר שערכה בשנת 2012. אני מכיר את הביקורת על המבחנים של פיז"ה, ועל כך שהתלמידים הישראלים אינם מייצגים את מדינתם בכבוד כפי שאולי שר החינוך היה רוצה, אך המחקר הנוכחי הוא שונה. ממצאי המחקר אינם מציגים את הישגי התלמידים עצמם (אלה הוצגו כבר לפני שנתיים), אלא את מידת ההשפעה שיש לאופן ההוראה של המורים למתמטיקה על התוצאות וההישגים של התלמידים וגם – וזה החלק המעניין – על דרכי התמודדות של התלמידים עם השאלות שהוצגו להם במבחנים.
אני  רוצה להציג לכם כמה מהממצאים היותר מעניינים בעיניי. מאחר והמחקר מעמיק וניתן ללמוד ממנו רבות בתחומים שונים, אחלק את ההצגה של הממצאים לכמה פוסטים – כל פוסט יוקדם להיבט חשוב אחר.
אני מתכוון להתרכז בממצאים כלליים המדגישים את הקשר שבין שיטות הוראה לאופני התמודדות של תלמידים, ופחות להישגים ולממצאים הנוגעים לתלמידים הישראלים.
חלק א – השפעתה של אסטרטגיית ההוראה על הישגי התלמידים והתמודדותם