מתמטיקה מהחיים 1# – באיזו קומה גר החבר?

אי אפשר להפריז בחשיבות של שאלות מתמטיקה הלקוחות מהחיים האמיתיים. מתמטיקה היא קודם כל דרך בה מתבוננים על העולם, מזהים תבניות או סדירויות. ככזו, מתמטיקה היא גם אמצעי לפתרון בעיות ואחת המטרות שלנו, כמורים, היא להצביע על הכלי הזה ככלי יעיל. בנוסף, שאלות מהחיים תהיינה בדרך כלל מעניינות יותר ומאתגרות יותר ולכן מזמינות יותר לפתרון. מכאן שיש חשיבות עליונה לשאול שאלות הלקוחות מ"העולם האמיתי". הבעיה הא שברבים מאוד מהמקרים העולם האמיתי הופך להיות החצר של משה, שהיא "חצר מלבנית באורך 5 מטרים וברוחב 2 מטרים". נו באמת, ככה נראות חצרות? ואם באמת זה ככה, למה שיהיה לי אכפת מהחצר של משה?

העולם האמיתי שאנחנו צריכים לתאר בבעיות שאנו מציבים לתלמידים צריך להיות קשור לעולמם האמיתי של הילדים ולכן נגיש ויותר מעניין.

כאשר הבן שלי היה בכיתה א' ליוויתי אותו אחר הצהרים אחד בדרך לבית של חבר.

"אתה יודע את הכתובת?" הוא שאל אותי.

"כן," עניתי, "בניין מספר 5, דירה 17".

-"איזו קומה?"

להמשיך לקרוא

מחקר – איך להיות מורה טוב יותר למתמטיקה, חלק ב'

בפוסט קודם כתבתי על ממצאי המחקר שערכה פיז"ה שפורסמו בחודש האחרון. התמקדתי במיוחד במאפיינים של למידה משמעותית ואיכותית ובאסטרטגיות המסייעות למורה למתמטיקה לממש אותה. בפוסט הנוכחי אני רוצה לדבר על ממצאים אחרים שעלו במחקר הנוגעים יותר לתחושת הביטחון של התלמידים, לאווירה בכיתה ולאקלים הלימודי. חשוב מאוד לדבר על תחומים אלה משום שהם מהווים את הקרקע עליה יכולה הוראה איכותית לצמוח ולהצמיח הצלחה.
 
חלק ב' – התרומה של יחסי מורה-תלמיד, אקלים כיתתי ורמות חרדה להצלחה במתמטיקה
 
הממצא הראשון, שאני בטוח שלא יפתיע אף מורה, קושר בין רמת השחיקה של המורים ומספר אירועי המשמעת בשיעור: מורים המלמדים בכיתות עם רמת הפרעות רבה יותר מדווחים על שחיקה רבה יותר.  ממצא זו אינו מפתיע ולמרות זאת חשוב לדבר עליו בעיקר משום שהוא מדגיש את תרומתו של האקלים הכיתתי לחוויית ההוראה, לחוויית הלמידה ומתוך כך לשיעורי ההצלחה.

להמשיך לקרוא