מחקר – איך להיות מורה טוב יותר למתמטיקה, חלק ב'

בפוסט קודם כתבתי על ממצאי המחקר שערכה פיז"ה שפורסמו בחודש האחרון. התמקדתי במיוחד במאפיינים של למידה משמעותית ואיכותית ובאסטרטגיות המסייעות למורה למתמטיקה לממש אותה. בפוסט הנוכחי אני רוצה לדבר על ממצאים אחרים שעלו במחקר הנוגעים יותר לתחושת הביטחון של התלמידים, לאווירה בכיתה ולאקלים הלימודי. חשוב מאוד לדבר על תחומים אלה משום שהם מהווים את הקרקע עליה יכולה הוראה איכותית לצמוח ולהצמיח הצלחה.
 
חלק ב' – התרומה של יחסי מורה-תלמיד, אקלים כיתתי ורמות חרדה להצלחה במתמטיקה
 
הממצא הראשון, שאני בטוח שלא יפתיע אף מורה, קושר בין רמת השחיקה של המורים ומספר אירועי המשמעת בשיעור: מורים המלמדים בכיתות עם רמת הפרעות רבה יותר מדווחים על שחיקה רבה יותר.  ממצא זו אינו מפתיע ולמרות זאת חשוב לדבר עליו בעיקר משום שהוא מדגיש את תרומתו של האקלים הכיתתי לחוויית ההוראה, לחוויית הלמידה ומתוך כך לשיעורי ההצלחה.

מדוע תלמידים מפריעים בשיעורים? זו שאלה מעניינת וחשובה. טענה מקובלת היא כי תלמידים נוטים להפריע לא משום שהם רוצים להפריע אלא משום שההפרעה מפצה על קושי אחר, למשל על חוסר תשומת לב מצד המורה, קשיים בהבנה או קושי להתרכז.
המחקר של פיז"ה תורם את חלקו בכך שהוא מצביע על התאמה בין איכות הקשר של המורה והתלמיד למספר ההפרעות בכיתה ולאקלים הלימודי בכיתה: ככל שהקשר בין המורה והתלמיד היה טוב יותר כך אקלים הלמידה היה נוח יותר והלמידה שנערכה בכיתה היתה איכותית וטובה יותר.
זוהי נקודה חשובה ביותר ואני רוצה להתעכב עליה. מורים רבים רואים את תפקידם העיקרי בהוראת חומר לימודי והכנה של התלמידים לבחינה על החומר. רבים מהם אינם מודעים להשפעה המשמעותית שיש לאיכות הקשר שלהם עם התלמידים למימוש יעיל ואפקטיבי של מטרתם זו ובעקבות כך חווים בעיות משמעת כתופעות שיש להילחם בהן בכוח.
אספר לכם סיפור: בבית הספר בו אני מלמד עורכים מדי כמה שנים מחקר המודד את האקלים החינוכי בבית הספר (שאלון אח"מ – אקלים חינוכי מיטבי). אחת השאלות המעניינות שמוצגות לתלמידים במסגרת השאלון היא: האם המורה יודע/ת עליך פריט מידע שאינו קשור לשיעור אותו הוא או היא מלמדים? מרבית התלמידים ציינו כי המורים אינם מכירים אותם מעבר להיכרות השטחית (והלא מאפיינת לרוב) של השיעור אותו הם מלמדים.
יהיו שיאמרו: מדוע עלי להכיר את התלמיד? הרי כל תפקידו של המורה הוא להכין את התלמיד וללמד אותו את החומר הנדרש ממנו.
ממצאי המחקר של פיז"ה נותנים תשובה ברורה: מידת ההיכרות של המורה את התלמיד משפיעה על איכות הקשר ביניהם ומכאן – על איכות הוראה ועל איכות הלמידה.
אחת הדרכים לפתח קשר איכותי בין מורה לתלמיד היא לדעת משהו על חייו האישיים של התלמיד – זה יכול להיות תחביב, עיסוק שלו בשעות אחר הצהריים, מוסיקה שהוא אוהב, קבוצת ספורט אהודה וכדומה. אפילו מספר אחים ואחיות או שמות חיות המחמד שלו יהיו טובים לדעת. כל פריט מידע כזה יכול לסייע למורה בכמה דרכים:
ראשית, התלמיד יודע שהמורה יודע עליו משהו מיוחד וידיעה זו יוצרת קשר מיוחד בין השניים.
עכשיו, כשמורה יודע משהו, הוא יכול להתייחס אל הידע הזה במהלך השיעור או ההסבר וכך להעצים את התלמיד בפני הכיתה על ידי כך שהוא מייחד אתו (כמובן שיש לעשות זאת בתבונה).
דרך שלישית היא היכולת של המורה להתאים את ההסברים לתלמיד: המורה יכול לבחור להסביר לתלמיד, אם הוא מתקשה, בשפה שהוא יודע שהוא מכיר טוב יותר; לתת לו דוגמאות מתוך עולם הידע שלו, או לקשור את הנושא לתחביבים או לעיסוקים שלו.
כל אלה מתקשרים באופן ישיר לממצאי המחקר המדגישים את החשיבות של ההתאמה בין אסטרטגיות ההוראה והתלמיד. לא זו בלבד שהוראה מתבצעת באופן היוצר עניין אצל התלמיד, היא יכולה להישען או להתקשר לידע קודם שלו מתחום שהוא מכיר ואוהב ובכך לשפר הקשר הרגשי של התלמיד אל החומר החדש ולשפר את הסיכוי שיזכור אותו.
הקשר בין רמות חרדה ממתמטיקה ושינון

הקשר בין רמות חרדה ממתמטיקה ושינון

הנה דוגמה: תלמידים רבים ממלאים טפסי "ווינר" בהם הם מהמרים על תוצאות משחקי ספורט. עצם העלאת הנושא בכיתה מציתה מיד התלהבות וויכוחים סביב הקבוצה העדיפה והתוצאות הצפויות למשחק הערב. לאחר שההתלהבות (החיובית, בעיני) גוועת אפשר להתחיל לדבר על הסיבות מדוע תוצאות מסוימות מקבלות מכפיל רווח נמוך לעומת אחרות המקבלות מכפיל רווח גדול (תשובה: על פי ההסתברות של כל אחת מאפשרויות להתממש.
כאשר הקשר בין המורה והתלמידים שלו טוב יותר, הדבר משפיע ישירות על האווירה בכיתה – החברתית והלימודית. קשר טוב בין מורה ותלמידיו מפחית את אירועי המשמעת בשיעור ותורם לרצון של התלמידים ללמוד וכך אנו מרוויחים שני דברים עיקריים:
הרווח הראשון הוא סביבה לימודית יעילה: המורה יכול להסביר, לשאול שאלות ולהעמיק בחומר ללא הפרעות. כך גם התלמידים לומדים טוב יותר וגם המורה נשחק פחות.
הרווח השני הוא תחושת הביטחון של התלמיד: כאשר תלמיד מרגיש שהמורה מכיר אותו ומתעניין בו הוא חש ביטחון רב יותר. וכאשר הוא חש ביטחון רב יותר הוא חושש פחות לעשות טעויות וכך לומד באופן יעיל ואיכותי יותר.
לקשר בין התלמיד והמורה, אם כן, יש משמעות מכרעת על סביבת הוראה: על היכולת של התלמיד להיות קשוב, להבין, לנסות ולזו של המורה להיות יעיל ויצירתי.
כאשר אקלים הלימודי בכיתה הוא חיובי ואיכותי, ניתן להשתמש יותר באסטרטגיות למידה מרחיבות, כאלו המעודדות חשיבה יצירתית, ביקורתית ורפלקסיבית. קשה להשתמש באסטרטגיות כאלו עם תלמידים המרגישים חלשים, או עם תלמידים בעלי רמות גבוהות של חרדה ממתמטיקה. כאשר התלמידים חשים ביטחון עם המורה הם נכונים יותר להתנסות, או להסתכן אם תרצו, בכיוונים חדשים של פתרון והתמודדות עם בעיות.
והרווח של אלה, כפי שאנו כבר יודעים, הוא רב.
אז מה אפשר לעשות?
להתעניין בתלמידים ובתלמידות, לשאול שאלות על עולמם שמחוץ לשיעור מתמטיקה. לא לפחד אם לפעמים השיחה גולשת מעט – הרווח נצבר לטווח ארוך. בשיעורים הבאים התייחסו מדי פעם למה שלמדתם על התלמידים, הביאו דוגמאות המתייחסות לעולמם או בקשו מהם לחשוב כיצד הם מבינים את החומר הנלמד. אל תפחדו מ"הפרעות", לעתים דווקא שיחה ערה בין תלמידים, גם אם אינה על החומר הנלמד, יכולה ללמד אותנו הרבה על תחומי העניין שלהם ולשמש אותנו כדרך להתקרב וליצור קשר אישי יותר.
וכרגיל – שתפו בחוויות ורעיונות שלכם!